#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נג. 1 לתרומה וקדשים, נזיר ועושה פסח, האם השיעור להטמאות הוא רובע עצמות ורביעית דם או חצי קב עצמות וחצי לוג דם?	זקנים הראשונים, מקצתן היו אומרים חצי קב עצמות וחצי לוג דם לכל, רובע עצמות ורביעית דם לא לכל, ומקצתן היו אומרים אף רובע עצמות ורביעית דם לכל, ב&quot;ד שלאחריהם אמרו חצי קב עצמות וחצי לוג דם לכל, רובע עצמות ורביעית דם לתרומה וקדשים אבל לא לנזיר ועושה פסח, וכן סתמה משנתנו שכך קבלו מחגי זכריה ומלאכי.	נזיר נג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נג. 2 'על אלו טומאות הנזיר מגלח' דרישא, 'על אלו הנזיר מגלח' דסיפא, מה באו למעט?	"רישא - למעוטי עצם כשעורה שאין מגלח על אהילו.<p dir=""rtl"">סיפא - למיעוטי אבן הסכוכית.</p>"	נזיר נג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נג: 1 אבר מן המת שאין עליו בשר כראוי האם הנזיר מגלח עליו (והאם נטמא במגע ומשא)?	"אם יש בו עצם כשעורה - פשיטא שמטמא כעצם עצמו. אין בו עצם כשעורה - ר&quot;ל אמר מגלח ור&quot;י אמר אינו מגלח. <p dir=""rtl"">טעמו של ר&quot;ל דכתיב גבי מגע מת &quot;או במת&quot; זה אבר ובודאי כשאין בו עצם כשעורה דתפוק ליה מדין עצם, [וכן ודאי שאין עליו בשר כראוי דאם יש עליו בשר כראוי כבר התרבה לאהל], וכן מדוייק במשנה מדלא תני לה בסיפא באילו שאין הנזיר מגלח. טעמו של ר&quot;י מדקתני רק כשיש בו בשר כראוי, ומה דלא תני ליה בסיפא שנשמע מכלל רישא דלא קתני בסיפא אלא דברים שיש בהם חידוש שלא שמענו ברישא. וקרא דר&quot;ל כשיש בו עצם כשעורה, ואם אינו ענין למגע תנהו למשא.</p>"	נזיר נג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נג: 2 כיצד נדרשים הפסוקים גבי טומאת מת באהל וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בַּחֲלַל חֶרֶב אוֹ בְמֵת אוֹ בְעֶצֶם אָדָם אוֹ בְקָבֶר יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים: ובמגע וְעַל הַנֹּגֵעַ בַּעֶצֶם אוֹ בֶחָלָל אוֹ בַמֵּת אוֹ בַקָּבֶר?	"באהל: על פני השדה - זה המאהיל על פני המת. בחלל - זה אבר מן החי ויש בו להעלות ארוכה. חרב - ה&quot;ז כחלל. או במת - זה אבר הנחלל מן המת. או בעצם אדם - זה רובע עצמות. או בקבר - זה קבר סתום. <p dir=""rtl"">במגע: בעצם - זה עצם כשעורה, או בחלל - זה אבר הנחלל מן החי ואין בו להעלות ארוכה. או במת - זה אבר הנחלל מן המת, לר&quot;ל אף שאין בו עצם כשעורה ולר' יוחנן רק כשיש בו עצם עצם כשעורה ואם אינו ענין למגע דתיפוק ליה מדין עצם תנהו למשא. או בקבר - אמר ר&quot;ל זה קבר שלפני הדיבור.</p>"	נזיר נג:		
